חיבורים רבים חיבר הרמב"ם ובמגוון תחומים. המפורסמים שבהם הינם:
בתחום ההלכה:
פרוש המשנה – פירוש זה חיבר הרמב"ם בצעירותו. משולבות בו 3 הקדמות:
הקדמה למשנה, הקדמה לפרק חלק והקדמה למסכת אבות הידועה יותר בשמה – "שמונה פרקים".
בהקדמות אלה מטפל הרמב"ם בנושאים אמוניים והגותיים שונים, כמסורת תורה שבע"פ ונבואה(הקדמה למשנה), בחירה חופשית ,מבנה הנפש ועבודת המידות(שמונה פרקים), שכר ועונש, היחס לאגדות חז"ל ופירוט 13 עקרי האמונה היהודית (הקדמה לפרק חלק), ועוד;
"משנה תורה" – ספרו ההלכתי המכונה "היד החזקה" על שם 14 חלקיו. ספר זה מקיף את כל תחומי ההלכה היהודית ,אף כאלה שלא נהגו בדורו.
"ספר המצוות" – ספר בו הוא מגדיר כללים למניה נכונה של מצוות התורה ומפרט אותם.
הרמב"ם גם ענה תשובות הלכתיות לשואלים. תשובות אלו מכונסות בכרכי השו"ת שלו.
בתחום ההגות ,האמונה והעיון:
מילות ההגיון – ספר העוסק בלוגיקה.
מורה הנבוכים – ספרו המקיף בעניני האמונה והמחשבה היהודית.
בתחום הרפואה:
11 חיבורים רפואיים לרמב"ם. מהמפורסמים שבהם:
פרקי משה – כולל כ-1500 אפוריסמים (פרקים) בכל שטחי הרפואה שהיו ידועים בתקופתו.
הנהגת הבריאות – בו גם מוצגות השקפותיו על השפעת התהליכים הנפשיים על הגוף.
ביאור שמות התרופות – מכיל כ-2000 שמות תרופות בערבית, בסדר אלפביתי, עם תיאור קצר.
קיצורי גלינוס – בו השמיט את מה שאין בו צורך בעבודה המעשית.
גם לספרו ההלכתי הכניס הרמב"ם ידיעות רפואיות כהדרכה לאורח חיים בריא המחוייב גם מצד הדת.
אגרותיו:
כמנהיג ציבורי וכדמות מרכזית בעולם התורני שלח הרמב"ם אגרות רבות. חלק מהן ארוכות ומהוות למעשה מאמרים בנושאים שונים. המפורסמות שבהם:
אגרת תימן – אגרת עידוד לבני תימן והדרכתם בעקבות תופעת משיח שקר שהתגלתה אצלם.
אגרת השמד – הדרכה להתנהגות בימי שמד, היחס לאנוסים וגדרי מצות קידוש ה'.
אגרת תחיית המתים – אגרת שנועדה להסיר מעליו את הטענה כאילו אינו מאמין בתחיית המתים. אגב דבר זה הוא עוסק בבירור מושגי תחיית המתים והעולם הבא וכן בענייני השגחה, שכר ועונש ונס וטבע.
לאגרות אלו יש להוסיף גם את "אגרת הנחמה" של ר' מימון, אביו של הרמב"ם, שכנראה נכתבה גם היא, על ידו.
