רבינו משה בן מימון נולד בקורדובה שבספרד בשנת ד' תתצ"ח (1138) למשפחת דיינים מפורסמת.

אביו ר' מימון היה תלמיד מובהק של ר' יוסף אבן מגש ובעקבותיו גם הרמב"ם ראה עצמו כתלמידו.בעקבות כיבוש ספרד ע"י האלמוחדין שהצרו ליהודים (1148), נדדו הוא ומשפחתו בגלילות ספרד. זמן מה גרה המשפחה באלמריה וקיימת דעה כי אבן רשד (רופא ופילוסוף מוסלמי) שנמלט אף הוא מקורדובה מצא מקלט בביתה שם.

בין השנים 1159-1160 התגוררה המשפחה בפאס שבמרוקו אך גם אותה נאלצו לעזוב בעקבות התגברות הקנאות המוסלמית.

בד' אייר 1165 הפליגה המשפחה לארץ ישראל, לנמל עכו –אליו הגיעו ב-ג' בסיון לאחר שכמעט וטבעו בדרך, ב-ו' במרחשון הגיעו לירושלים וביקרו במקום המקדש

וב-ט' בו יצאו לביקור בחברון, בקברי האבות. גם בארץ ישראל לא מצאה משפחת הרמב"ם מנוח ולאחר תקופה המשיכה בנדודיה למצרים

שם תפס הרמב"ם מקום מרכזי בהנהגת הקהילה היהודית ושימש כרופא בחצר המלוכה.