משארותם צרורות בשמלותם
מאת: עותניאל מנצור נהגו בעדות רבות [וביניהם: תימן, מרוקו ופרס] שבעל הבית מסתובב בבית עם חבילת מצות שנמצאים בתוך שק/בד על שכמו ואומר את הפסוק: "משארותם צרורות בשמלותם" [שמות יב, לד] ומספר את סיפור יציאת מצרים כדי לסקרן את הילדים, ולהמחיש להם את הסיפור בצורה ויזואלית שהרי ערב זה הוא בשביל הילדים בבחינת "והגדת לבנך".
חטיפת האפיקומן בעדות ישראל
מאת: עותניאל מנצור מנהג האפיקומן – חיפושו, גניבתו, הצפנתו וחיפושו – רווחים מאוד בימינו בקהילות רבות בעם ישראל, ניתן לומר שמנהג זה היום הוא חלק עיקרי בליל הסדר. מנהג זה יש לו סימוכין עוד מתקופת האמוראים לפני כאלפיים שנה. בגמרא במסכת פסחים (קט, א) מסופר לנו שיש לחטוף את האפיקומן והמטרה היא כדי שהתינוקות לא יירדמו, […]
סידור השולחן בליל הסדר
מאת: עותניאל מנצור מנהגים שונים קיימים בעדות ישראל בעניין סידור השולחן וקריאת ההגדה, ומהבחינה הלכתית "אינם מעלים ואינם מורידים" – כל אחד ינהג כמנהג אבותיו ורבותיו.
הגבהת המצה בעדת תימן
מאת: עותניאל מנצור בעת קריאת ההגדה בפסקה 'פסח שהיו אבותינו' ייזהר עורך הסדר שלא יגביה את הבשר. אך כשאומרים 'מצה זו שאנו אוכלים' נהגו שמגביה עורך הסדר את המצה בידו, וכשאומרים 'מרורים אלו' מגביה עורך הסדר את המרור בידו. ובסיום פסקת 'בכל דור ודור', מתחיל עורך הסדר או אחד המסובים לקַרּוֹת את ההלל. הוא קורא פסקה פסקה, וכולם עונים אחריו […]
סיבוב קערת הסדר מעל ראש המסובין
מאת: עותניאל מנצור מנהג מרוקו שבליל הסדר בעל הבית לובש גלימה לבנה זכר לכהן גדול שהיה לבוש בגדי לבן, וזה תואם את עניין הסדר העוסק בין השאר בקרבן פסח. ומנהג נפוץ שבעל הבית עובר יחד עם "קערת הסדר" ומסובב מעל כל ראש של המסובין שלש פעמים ואומרים יחד: "בבהילו יצאנו ממצרים".
