מאת: עותניאל מנצור המנהג הקדום של יהודי תימן שאין קערה מיוחדת אלא כל השולחן עצמו הוא כקערה. ולכן יהודי תימן הניחו סביב השולחן שפע של ירק: חסה, פטרוזיליה, עלי צנון, כרפס ועוד. בנוסף, הניחו על השולחן את המצות, מרור, חרוסת, בשר וביצה לנוהגים. יש לציין שזהו המנהג הרווח בעדת תימן עד ימינו אנו. אמנם לפני …
מאת: עותניאל מנצור מנהג הרמב”ם ובעקבותיו חלק מעדת תימן לשתות כוס חמישי, בסיום ההלל הרגיל, (מדלג על ‘הלל הגדול’ ו)אומר אחריו ‘נשמת כל חי’ ו’ישתבח’ (בלא חתימה), ומברך ‘בורא פרי הגפן’ הגפן’ ועונים אמן, ושותים כוס רביעית בהסיבת שמאל. ואחר כך ממלאים יין מזוג בכוס נקי ומודח, ואומרים עליו ‘הלל הגדול’, וחותמים אותו בברכת ‘יהללוך’. ומברך ‘בורא …
מאת: עותניאל מנצור נהגו בעדות רבות [וביניהם: תימן, מרוקו ופרס] שבעל הבית מסתובב בבית עם חבילת מצות שנמצאים בתוך שק/בד על שכמו ואומר את הפסוק: “משארותם צרורות בשמלותם” [שמות יב, לד] ומספר את סיפור יציאת מצרים כדי לסקרן את הילדים, ולהמחיש להם את הסיפור בצורה ויזואלית שהרי ערב זה הוא בשביל הילדים בבחינת “והגדת לבנך”.
מאת: עותניאל מנצור מנהג האפיקומן – חיפושו, גניבתו, הצפנתו וחיפושו – רווחים מאוד בימינו בקהילות רבות בעם ישראל, ניתן לומר שמנהג זה היום הוא חלק עיקרי בליל הסדר. מנהג זה יש לו סימוכין עוד מתקופת האמוראים לפני כאלפיים שנה. בגמרא במסכת פסחים (קט, א) מסופר לנו שיש לחטוף את האפיקומן והמטרה היא כדי שהתינוקות לא יירדמו, …
מאת: עותניאל מנצור מנהגים שונים קיימים בעדות ישראל בעניין סידור השולחן וקריאת ההגדה, ומהבחינה הלכתית “אינם מעלים ואינם מורידים” – כל אחד ינהג כמנהג אבותיו ורבותיו.
מאת: עותניאל מנצור בעת קריאת ההגדה בפסקה ‘פסח שהיו אבותינו’ ייזהר עורך הסדר שלא יגביה את הבשר. אך כשאומרים ‘מצה זו שאנו אוכלים’ נהגו שמגביה עורך הסדר את המצה בידו, וכשאומרים ‘מרורים אלו’ מגביה עורך הסדר את המרור בידו. ובסיום פסקת ‘בכל דור ודור’, מתחיל עורך הסדר או אחד המסובים לקַרּוֹת את ההלל. הוא קורא פסקה פסקה, וכולם עונים אחריו …
מאת: עותניאל מנצור מנהג מרוקו שבליל הסדר בעל הבית לובש גלימה לבנה זכר לכהן גדול שהיה לבוש בגדי לבן, וזה תואם את עניין הסדר העוסק בין השאר בקרבן פסח. ומנהג נפוץ שבעל הבית עובר יחד עם “קערת הסדר” ומסובב מעל כל ראש של המסובין שלש פעמים ואומרים יחד: “בבהילו יצאנו ממצרים”.
