ארון הברית והשראת השכינה

שאולי גרינפלד

| ה' אדר ב' תשפ"ד |

פרשת פקודי

ארון הברית בבית המקדש

לאחר שדוד המלך הרגיש שמלכותו התבססה, והיציבות הביטחונית הושגה, הטריד אותו מצבו של ארון הברית. וכך מספר הנביא[1]:

"ויהי כי ישב המלך בביתו, וה' הניח לו מסביב מכל אויביו. ויאמר המלך אל נתן הנביא ראה נא אנכי יושב בבית ארזים, וארון האל-הים יׄשֵב בתוך היריעה".

דוד המלך מבין שאין שום הגיון בכך שארון הברית ימשיך להסתובב באוהל ובמשכן, והגיע הזמן לבנות לו בית.

אך תשובת ה' לדוד היתה[2]:

"כי ימלאו ימיך ושכבת עם אבתיך והקימֺתי את זרעך אחריך אשר יצא ממעיך, והכינֺתי את ממלכתו. הוא יבנה בית לשמי, וכֺננתי את כסא ממלכתו עד עולם".

המעבר של ארון הברית מהיריעה לבית, יתבצע על ידי שלמה המלך. וכך מתאר הנביא את רגעי הכנסת ארון הברית למקדש שלמה[3]:

"והמלך שלמה וכל עדת ישראל הנועדים עליו אתו לפני הארון, מזבחים צאן ובקר אשר לא יספרו ולא ימנו מרֺב. ויבִאוּ הכהנים את ארון ברית ה' אל מקומו אל דביר הבית אל קדש הקדשים, אל תחת כנפי הכרובים… ויהי בצאת הכהנים מן הקֺדֶש והענן מלא את בית ה' ".

הכנסת ארון הברית לבית המקדש, אפשרה את השראת השכינה בתוכו. מסיפור זה אנו לומדים,  שבית מקדש על כל הכלים השונים שיש בו, הוא קודם כל מקום לשים בו את ארון ברית ה'. וכך כתב גם הרמב"ם במורה נבוכים[4]:

"וידוע כי ההם [= עובדי הכוכבים] היו בונים היכל לכוכבים ונותנים באותו ההיכל הצורה שהסכימו על עבודתה, כלומר מיוחסת לכוכב מסוים או לחלק מן הגלגל, לפיכך נצטוונו אנו לבנות היכל לו יתעלה ונצניע בו את הארון אשר בו שני לוחות הכוללים 'אנכי' ו'לא יהיה לך' ".

עובדי הכוכבים היו בונים היכלות לכבוד הצורה אליה היו סוגדים. היתה זו צורה שביטאה או ייצגה את הכוכב או קבוצת הכוכבים שאותם עובדים ייחסו להם כוחות וחשיבות.

מהיפך אל היפך מאותן ההזיות, ציווה ה' אותנו לבנות מקדש אשר אליו נכניס את הכלי אשר יבטא את אמונת הייחוד שלנו. האמונה בא-ל אחד בורא העולם. הכלי הזה הוא ארון הברית אשר בו נמצאים הלוחות עליהם כתובים עשרת הדברות, אשר פותחות ביסודות האמונה שלנו- 'אנוכי' ו'לא יהיה לך'. אמונה שהיא הסתירה הגמורה להשקפותיהם של בוני ההיכלות.

המקום בו נמצא ארון הברית, ובתוכו לוחות הברית, הוא המקום שבו יתבצעו כל הפעולות הקשורות לעבודת ה' – כמו הקרבנות, הקטורת, הדלקת המנורה. לשַם יהיה כיוון התפילה, וזה יהיה המקום עליו יעלה העם ברגלים. וכך מתאר שלמה בתפילתו מיד לאחר מכן:

"כל תפִלה כל תחנה אשר תהיה לכל האדם לכל עמך ישראל, אשר ידעון איש נגע לבבו ופרש כפיו אל הבית הזה[5]".

 

ארון הברית במשכן

הרגע של הכנסת ארון הברית למשכן, מתואר בפרשה שלנו:

"ויקח ויתן את הָעֵדֻת[6] על הארֺן, וישם את הבדים על הארֺן, ויתן את הכפֺרת על הארֺן מלמעלה. ויבא את הארֺן אל המשכן וישם את פרוכת המסך ויסך על ארון העדות, כאשר צוה ה' את משה".

אמנם, בניגוד למקדש שלמה, כאן ארון הברית אכן מוכנס 'לתוך היריעה', ולא לבית ארזים ואבנים. אך זו הפעם הראשונה שבה ארון הברית נכנס לבית אשר נבנה לו, והתחלת השראת השכינה בישראל. וכפי שנאמר בפרשת תרומה[7]:

"ועשו לי מקדש, ושכנתי בתוכם".

ואכן, בדומה לתיאור שהבאנו ממקדש שלמה, גם הפרשה שלנו, שמסיימת את חומש שמות, מסתיימת בהשראת השכינה[8]:

"ויקם את החצר סביב למשכן ולמזבח ולמזבח ויתן את מסך שער החצר, ויכל משה את המלאכה. ויכס הענן את אהל מועד, וכבוד ה' מלא את המשכן. ולא יכול משה לבוא אל אהל מועד כי שכן עליו הענן, וכבוד ה' מלא את המשכן".

 

כבוד ה' מלא את המשכן

התורה חוזרת פעמיים על כך שכבוד ה' ממלא את המשכן. הרמב"ם שעמל שעקור מן השורש כל מחשבה שה' הוא גוף חלילה, עמד על הקושי שעולה ממילים אלו, והציע להן שני פירושים. וכך כתב במורה נבוכים[9]:

"מלא – שֵם משותף[10]. משתמשים בעלי הלשון לגוף הנתון בגוף אחר וממלאהו – 'ותמלא כדה'… ומשתמשים בו לעניין תום זמן מסוים מוגדר והשלמתו – 'וימלאו ימיה'… ומשמש בעניין השלמות בדבר נעלה והתכליתיות בו – 'ומלא ברכת ה' '… ומן העניין הזה נאמר: 'מלא כל הארץ כבודו'. עניינו: כל הארץ מעידה על שלמותו, כלומר – מורה עליו. וכן אמרוֺ 'וכבוד ה' מלא את המשכן' ".

לפי פירוש זה, כוונת הפסוק היא שהמשכן והענן השורה עליו, מורים על כבוד ה'.

פירוש שני כותב הרמב"ם:

"האור הנברא הנקרא כבוד בכל מקום, והוא אשר מִלא את המשכן".

ועל דרך זו כתב הרמב"ם גם בהמשך המורה[11]:

"כבוד ה' יש שהכוונה בו האור הנברא אשר ה' משרה אותו במקום לכבוד על דרך הנס – 'וישכן כבוד ה' על הר סיני ויכסהו וכו' ', 'וכבוד ה' מלא את המשכן' ".

לפי פירוש זה, מלוי כבוד ה' את המשכן, הוא עניין נוסף להיראות הענן על המשכן. וכך פירש גם רבינו אברהם בנו של הרמב"ם:

"ויכס הענן – הענן ידוע ואינו כענן שנראה אצלנו, אלא לו סגולה שבשבילה נקרא ענן ה' כמו שהזכיר ר' סעדיה ז"ל: וכבוד – רמז אל אור השכינה".

להשראת השכינה במשכן ישנם שני ביטויים: ענן השוכן על האוהל, ואור מיוחד אשר שורה בתוכו.

גילויים אלו באים להודיע לנו, שבחר בנו ה',  ושכינה שורה בישראל.

חזק חזק ונתחזק!

 

[1] שמואל ב ז א – ב.

[2] פס' י"ב – י"ג.

[3] מלכים א ח פס' ה – ו, י.

[4] ג, מ"ה.

[5] פס' ל"ח.

[6] לוחות הברית.

[7] שמות כ"ה, ח.

[8] שם מ ל"ג – ל"ד.

[9] א, י"ט.

[10] כלומר מלה שמשמשת למשמעויות שונות.

[11] שם, ס"ד.

לקובץ המאמר