המנהג הקדום של יהודי תימן שאין קערה מיוחדת אלא כל השולחן עצמו הוא כקערה. ולכן יהודי תימן הניחו סביב השולחן שפע של ירק: חסה, פטרוזיליה, עלי צנון, כרפס ועוד. בנוסף, הניחו על השולחן את המצות, מרור, חרוסת, בשר וביצה לנוהגים.
יש לציין שזהו המנהג הרווח בעדת תימן עד ימינו אנו. אמנם לפני אחד מפוסקי תימן הגדולים הרב יחיא צאלח זצ"ל ראוי להמשיך במנהג זה ובנוסף לדאוג לקערה שתהיה על יד בעל הסדר, וז"ל בפירושו להגדה: "שנכון למדקדקים להניח בקערה לפני בעל הבית המנהיג את הסדר וכולם נגררים אחריו, ושאר השולחן כולו ישאר כפי מנהגינו הידוע, שהוא מלא ומעוטר סביב סביב בשפע, לכבוד ולתפארת".
