מעבר לחומות השחורות:
הקמת קריית שמואל כסמל להתחדשות
הקמתה של שכונת קריית שמואל בשנות העשרים של המאה העשרים סימנה את המהפך הדרמטי ביותר בתולדות טבריה בעת החדשה – פריצת גבולותיה הצרים של העיר העתיקה לאחר מאות שנות הסתגרות וצפיפות בין חומות הבזלת השחורות. ביוזמתם של מנהיגי הקהילה היהודית ובברכת השלטון המנדטורי, הפך רכס ההר החשוף המשקיף על הכנרת לקרקע פורייה עבור תכנון עירוני מודרני, שהעניק לתושבים אוויר הרים צלול, תנאי תברואה מתקדמים ובתים רחבי ידיים מוקפים גינות ירק. השכונה החדשה, שנקראה על שמו של הנציב העליון היהודי הראשון סר הרברט סמואל, לא הייתה רק פתרון דיור אלא מניפסט חזותי וחברתי של היישוב המתחדש, שהפך את עיר הקודש המסורתית למרכז עירוני תוסס, מודרני וחלוצי המשלב עבר מפואר עם עתיד מבטיח.
הקפיצה האדריכלית:
מעיר מבוצרת לעיר גנים
במשך מאות שנים היו חומות הבזלת השחורות של טבריה גם מגן וגם סוגר. הקהילה היהודית הצטופפה בסמטאות לחות וצרות הנושקות לקו המים, חשופה לפגעי מזג האוויר, לשיטפונות כבדים ולמגפות תדירות. התנאים הסניטריים הירודים בתוך העיר העתיקה הפכו לקושי קיומי בלתי נסבל, במיוחד עם גידול האוכלוסייה בראשית המאה העשרים.
החזון לפרוץ את גבולות המרחב הישן נולד מתוך שילוב מרהיב בין צורך הישרדותי דחוק לשאיפה לאומית להתחדשות. אגודות הבנייה המקומיות, ובראשן אנשי חזון מקרב הקהילה, הבינו כי עתידה של טבריה אינו טמון עוד בשיקום חורבות העבר בתוך הצינוק האדריכלי העתיק, אלא בכיבוש ההר והרחבת אופקיה הפיזיים והרוחניים של העיר.
- תכנון עירוני ומבנה מרחבי סמטאות צרות ומפותלות, היעדר תכנון מרכזי, אדריכלות צפופה הנשענת על יסודות קדומים ומחסור חמור בשטחים ציבוריים.
- אקלים ותנאי סניטציה לחות קיצונית ועומס חום כבד הנובעים מהמיקום הטופוגרפי מתחת לפני הים, הצפות חוזרות ונשנות של הכנרת ומערכות ביוב פרימיטיביות.
- חומרי בנייה ואסתטיקה דומיננטיות מוחלטת של אבני בזלת שחורות ומקומיות, חלונות קטנים לצורכי הגנה, תחושת סגר וצמצום פיזי.
- תכנון עירוני ומבנה מרחבי מודל "עיר גנים", רחובות רחבים ומקבילים, מגרשים מרווחים לכל בית, הקצאה מובנית של שטחים ירוקים ומוסדות ציבור.
- אקלים ותנאי סניטציה מיקום על רכס ההר המעניק אוויר פסגות צלול, בריזה קבועה מהים, מערכות תשתית מודרניות, אספקת מים זורמים והיגיינה מוקפדת.
- חומרי בנייה ואסתטיקה שילוב אבני גיר לבנות לצד הבזלת, מרפסות שמש רחבות, גינות פרטיות פורחות וחזיתות אדריכליות מודרניות ופתוחות לאור.
אנטומיה של שכונה חלוצית
לחצו על נקודות העניין והציון שעל גבי התמונה כדי לחקור את עוגני הרוח, החברה והפיתוח האדריכלי שסימנו את פריצת החומות בטבריה.
מנהיגי היישוב ומפת התכנון
ארבעת המייסדים ואנשי החזון ניצבים במרכז בגאווה, לבושים בלבוש אירופי מכובד. הם בוחנים באדיקות את תרשים המדידה והתכנון המפורט של השכונה החדשה, המייצג את המעבר מתפיסה מסורתית לתכנון עירוני מודרני והנדסי.
📍 מיקום: מרכז התמונה, מרפסת התצפיתהדים מן הארכיון ההיסטורי
"הננו מניחים פה היום לא רק אבן פינה לבתים חדשים, אלא יסוד איתן לטבריה חדשה, עיר אשר תצא מן המיצר אל המרחב, עיר אשר בניה לא ידעו עוד את דוחק החומות ואת החושך של הסמטאות העתיקות, כי אם ינשמו את אוויר ההרים הקדוש ויבנו את עתידם מול פני האגם."
מתוך פרוטוקול חגיגת הנחת אבן הפינה לשכונה כ"א בסיון תרפ"א (יוני 1921)