בפרשתנו[1] מופיע הציווי על עשיית המשכן:
"ועשו לי מקדש, ושכנתי בבתוכם".
מתוך ענייני הציווי על עשיית המשכן, המופיעים בפרשה שלנו ובשתי הפרשות הבאות, אנו פוגשים עכשיו את ארון הברית, אשר מיועד להכיל בקרבו את לוחות הברית, ועליו הכפורת והכרובים, אשר משם הקדוש ברוך הוא ידבר עם משה רבינו:
"ונועדתי לך שם ודברתי איתך מעל הכפֹרת מבין שני הכרבים אשר על ארון העדת את כל אשר אצוה אותך אל בני ישראל"[2].
ולאחר מכן אנו נפגשים בציווי על השלחן המיועד לסידור לחם הפנים:
"ונתת על השלחן לחם פנים לפני תמיד[3]".
ואחריו בציווי על המנורה, המיועדת להדלקת נרות:
"ועשית נרֹתיה שבעה, והעלה את נרֹתיה והאיר על עבר פניה[4]".
ציווים אלו, מחזירים אותנו לפרשת חיי שרה, שם נאמר[5]:
"ויבאה יצחק האהלה שרה אמו, ויקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה, וינחם יצחק אחרי אמו".
וכתב שם רש"י:
"ויביאה האהלה ונעשית דוגמת שרה אמו, כלומר והרי היא שרה אמו, שכל זמן ששרה קיימת היה נר דלוק מערב שבת לערב שבת, וברכה מצויה בעיסה, וענן קשור על האהל, ומשמתה פסקו, וכשבאת רבקה חזרו".
האמהות הקדושות הביאו את השכינה אל האוהל של עם ישראל, דבר שהתבטא בנר שדלוק מערב שבת לערב שבת, בברכה שהיתה מצויה בעיסה, ובענן הקשור על האוהל. עכשיו, כשהשכינה שבה לשכון בעם ישראל אנו מקבלים את ארון הברית, עליו יתגלה ה' אל משה, את השלחן עליו הלחם, כנגד הברכה בעיסה, ואת המנורה שבה הנרות דולקים, כנגד הנר הדלוק.
בשניים מהכלים שהזכרנו, היה מסביב לכלי זר זהב. בארון הברית נאמר[6]:
"וצפית אֹתו זהב טהור, מבית ומחוץ תצפנו, ועשית עליו זר זהב סביב".
וכן בשלחן נאמר[7]:
"וצפית אֹתו זהב טהור, ועשית לו זר זהב סביב".
ובפרשת תצווה נאמר על מזבח הקטורת[8]:
"וצפית אֹתו זהב טהור את גגו ואת קירֹתיו סביב ואת קרנֹתיו, ועשית לו זר זהב סביב".
הרי שלושה זֵרים לשלושה כלים- ארון הברית, השלחן, ומזבח הקטורת. ובמדרש[9] אנו מוצאים:
"אמר רבי שמעון בן יוחאי שלושה כתרים הם: כתר מלכות וכתר כהונה וכתר תורה, כתר מלכות זה השלחן דכתיב בו זר זהב סביב, כתר כהונה, זה המזבח דכתיב בו זר זהב סביב, וכתר תורה זה הארון דכתיב בו זר זהב… ומפני מה בכולן כתיב 'ועשית לו' ובארון כתיב 'ועשו עליו'? ללמדך שכתר תורה מעולה יותר מכולן, זכה אדם לתורה כאלו זכה לכולן".
דברים אלו הביאו את הרמב"ם למה שכתב בהלכות תלמוד תורה[10]:
"בשלשה כתרים נכתרו ישראל: כתר תורה וכתר כהונה וכתר מלכות, כתר כהונה זכה בו אהרן שנאמר[11] 'והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהנת עולם', כתר מלכות זכה בו דוד שנאמר[12] 'זרעו לעולם יהיה וכסאו כשמש נגדי', כתר תורה הרי מונח ועומד ומוכן לכל ישראל, שנאמר[13] 'תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב', כל מי שירצה יבא ויטול. שמא תאמר שאותם הכתרים גדולים מכתר תורה? הרי הוא אומר[14] 'בי מלכים ימלוכו ורוזנים יחוקקו צדק בי שרים ישורו', הא למדת שכתר תורה גדול משניהם".
שלושת הזֵרים של כלי המשכן, הם כנגד שלושת הגדוּלות בעם ישראל: תורה, כהונה ומלכות. כאשר כהונה ומלכות, אלו גדוּלות הבאות בירושה, בעוד שהתורה להיפך, אינה באה בירושה, כמו שאומרת המשנה באבות[15]:
"והתקן עצמך ללמוד תורה שאינה ירושה לך".
אולם דוקא כתר התורה, הוא החשוב מכולם. וכן מבואר במשנה בסוף מסכת הוריות[16]:
"כהן קודם ללוי[17], לוי לישראל, ישראל לממזר, וממזר לנתין, ונתין לגר, וגר לעבד משוחרר. אימתי? בזמן שכולן שוין. אבל אם היה ממזר תלמיד חכם וכהן גדול עם הארץ- ממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול עם הארץ".
וכתב על כך הרמב"ם בפירוש המשניות:
"שאם היה כהן גדול חלש בלימודים, והממזר מלומד יותר ממנו, הרי הממזר שהו יותר מושלם ממנו בחכמה, קודם לכהן גדול עם הארץ, כמו שנאמר[18] 'יקרה היא מפנינים', מכהן גדול שנכנס לפני ולפנים[19]".
וכן פסק הרמב"ם בהלכות מתנות עניים[20]:
"היו לפנינו עניים הרבה או שבויים הרבה ואין בכיס כדי לפרנס או כדי לכסות או כדי לפדות את כולן, מקדימין את הכהן ללוי, ולוי לישראל… במה דברים אמורים בשהיו שניהן שוין בחכמה, אבל אם היה כהן גדול עם הארץ וממזר תלמיד חכם, תלמיד חכם קודם, וכל הגדול בחכמה קודם את חבירו".
הרי שמה שלמדנו מכלי המשכן, שכתר תורה קודם לכתר כהונה נפסק להלכה. אמנם בעניין המלך כתב הרמב"ם בפירוש המשניות שתלמיד חכם קודם לו רק במחשבה[21], אך למעשה אין להקדים למלך שום אדם, אפילו אם המלך הוא עם הארץ, כיון שנאמר[22] 'שום תשים עליך מלך'.
[1] שמות כ"ה, ח.
[2] פס' כ"ב.
[3] פס' ל.
[4] פס' ל"ז.
[5] בראשית כ"ד, ס"ז.
[6] שמות כ"ה, י"א.
[7] פס' כ"ד.
[8] שם ל, ג.
[9] שמות רבה, ל"ד, ב.
[10] ג, א.
[11] במדבר כ"ה, י"ג.
[12] תהילים פ"ט, ל"ז.
[13] דברים ל"ג, ד.
[14] משלי ח, ט"ו.
[15] ב, י"ב.
[16] ג, ח.
[17] להחיות.
[18] משלי ג, ט"ו.
[19] הוריות י"ג.
[20] ח, י"ז- י"ח.
[21] ברעיון. כלומר: כך ראוי להיות.
[22] דברים י"ז, ט"ו.